ביאור פסוקים מקראיים
ירמיהו י״א:11 — ”הינני מביא עליהם רעה”
”לכן כך אומר יהוה, ’הינני מביא עליהם רעה אשר לא יוכלו להימלט ממנה. כאשר יזעקו אליי, לא אקשיב להם’” (ירמיהו י״א:11, תרגום עולם חדש).
”לכן כה אמר יהוה, ’הינני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אליי ולא אשמע אליהם’” (ירמיהו י״א:11, נוסח המסורה).
כוונת הפסוק
יהוה a דיבר אל היהודים שחיו בימי הנביא ירמיהו. מאחר שהתעלמו מחוקיו ומדברי הנביאים ששלח ברוב אהבתו כדי לתקן אותם, הוא לא יגן עליהם מפני ההשלכות הטרגיות של התנהגותם הרעה (משלי א׳:24–32).
”לכן כך אומר יהוה”. המילה ”לכן” מקשרת בין הפסוקים הקודמים לבין הפסוקים הבאים. בירמיהו י״א:1–10 אמר יהוה לעמו שהם הפרו את הברית שכרתו איתו אבותיהם (שמות כ״ד:7). במקום לעבוד את הבורא, היהודים פנו לעבודת אלילים. כפירה זו גרמה להם לבצע מעשים נתעבים — אפילו להקריב ילדים! (ירמיהו ז׳:31).
”הינני מביא עליהם רעה”. במקרים מסוימים במקרא מדובר על אלוהים כמי שעשה משהו, כשבפועל הוא פשוט הניח לזה לקרות. כך גם בפסוק זה. עם ישראל החלו לעבוד אלילים והתעלמו מעקרונותיו של יהוה שפעלו אך ורק לטובתם, ובכך הביאו על עצמם סבל בל יתואר. בנוסף, הם איבדו את הגנתו של אלוהים. התוצאה הייתה שמלך בבל, אויב רב־עוצמה, כבש את ירושלים והגלה את תושביה. אותם אלי כזב שבהם תלו את ביטחונם לא יכלו להציל אותם (ירמיהו י״א:12; כ״ה:8, 9).
העובדה שאלוהים לא חשך מעמו טרגדיות, אין משמעה שהוא רשע או לא־צודק. ”לא ניתן לנסות את אלוהים בדברים רעים”, נאמר ביעקב א׳:13, ”ואין הוא מנסה בהם איש”. המילה ”רעה” בירמיהו י״א:11 מתארת את האסון והסבל שבאו על העם כתוצאה מהתנהגותם.
”כאשר יזעקו אליי, לא אקשיב להם”. יהוה אינו מקשיב לתפילות של אנשים ש’ידיהם מלאות דמים’ או של מי שבוטחים באלי כזב (ישעיהו א׳:15; מ״ב:17). הוא מקשיב למי שמתחרטים בכנות על דרכם הרעה ושבים אליו בענווה (ישעיהו א׳:16–19; נ״ה:6, 7).
הקשר הפסוק
בשנת 647 לפה״ס מינה יהוה את ירמיהו לנביא, שהזהיר במשך 40 שנה את תושבי יהודה מפני משפטו הקרב של אלוהים. אך הם מיאנו לשמוע. בתקופה זו כתב הנביא את המילים המופיעות בירמיהו י״א:11. בסופו של דבר, בשנת 607 לפה״ס התגשמה ”הרעה” שהזהיר מפניה, עם חורבן ירושלים בידי בבל (ירמיהו ו׳:6–8; ל״ט:1, 2, 8, 9).
ספר ירמיהו מכיל גם מסר של תקווה. יהוה אמר: ”במלאת שבעים שנה בבבל... אקיים את הבטחתי בהשיבי אתכם אל המקום הזה [אדמת ישראל]” (ירמיהו כ״ט:10). יהוה קיים את הבטחתו בשנת 537 לפה״ס, לאחר כיבוש בבל בידי המדים והפרסים. הוא הרשה לעמו, שהיו פזורים ברחבי האימפריה הבבלית, לשוב אל מולדתם ולשקם את עבודת אלוהים האמיתית (דברי הימים ב׳. ל״ו:22, 23; ירמיהו כ״ט:14).
צפה בסקירה קצרה של ספר ירמיהו.
a יהוה הוא שמו של אלוהים. למידע נוסף בנושא, ראה המאמר ”מיהו יהוה?”