האם אלוהים יסלח לי?
תשובת המקרא
כן, אלוהים יסלח לך על חטאיך אם תנקוט בצעדים הנכונים. המקרא אומר שאלוהים מוכן לסלוח ושהוא ”ירבה לסלוח” (נחמיה ט׳:17; תהלים פ״ו:5; ישעיהו נ״ה:7). כשאלוהים סולח לנו, הוא עושה כן בצורה מוחלטת. חטאינו ’נמחים’, כלומר נמחקים (מעשי השליחים ג׳:19). אלוהים גם סולח לצמיתות, שהרי הוא אומר: ”ולחטאתם לא אזכור עוד” (ירמיהו ל״א:34). לאחר שהוא סולח, הוא אינו דן בחטאינו מחדש כדי להאשים אותנו או להעניש אותנו שוב ושוב.
אולם סלחנותו של אלוהים אינה נובעת מחולשה או רגשנות. הוא לעולם אינו מתפשר על אמות המידה הצודקות שלו. מסיבה זו הוא אינו מוכן לסלוח על חטאים מסוימים (יהושע כ״ד:19, 20).
צעדים לקבלת מחילה מאלוהים
הכר בכך שחטאך הוא הפרה של עקרונות אלוהים. ייתכן שאחרים נפגעו ממעשיך, אך עליך תחילה להכיר בכך שחטאך מהווה פגיעה באלוהים (תהלים נ״א:1, 4; מעשי השליחים כ״ד:16).
התוודה על חטאך בפני אלוהים בתפילה (תהלים ל״ב:5; יוחנן א׳. א׳:9).
הצטער עמוקות על חטאך. עצב זה הוא ”כרצון אלוהים” והוא מוביל לחרטה, או לשינוי בגישה (קורינתים ב׳. ז׳:10). הוא כולל בתוכו חרטה על הצעדים הפסולים שהובילו לחטא (מתי ה׳:27, 28).
שנה את קו פעולתך, כלומר ’שוב מדרכך’ (מעשי השליחים ג׳:19). עולה מכאן שיהיה עליך להימנע מלבצע את אותו מעשה פסול, או שיהיה עליך לשנות לחלוטין את דרך חשיבתך או את אופן התנהלותך (אפסים ד׳:23, 24).
נקוט צעדים לתיקון העוול או הנזק שנגרם (מתי ה׳:23, 24; קורינתים ב׳. ז׳:11). התנצל בפני אלה שנפגעו ממה שעשית או שלא עשית ונסה לפצותם על כך במידת האפשר (לוקס י״ט:7–10).
בקש בתפילה את סליחת אלוהים על בסיס קורבן הכופר של ישוע (אפסים א׳:7). על מנת שתפילותיך ייענו, עליך לסלוח למי שחטאו לך (מתי ו׳:14, 15).
אם חטאת חטא חמור, דבר עם מישהו הכשיר לספק לך את העזרה הרוחנית שאתה זקוק לה ושיכול להתפלל עבורך (יעקב ה׳:14–16).
תפיסות מוטעות לגבי קבלת מחילה מאלוהים
”חטאיי רבים מכדי שייסלחו”.
כל עוד נפעל על־פי הצעדים שהתווה אלוהים במקרא, ייסלחו לנו חטאינו, מאחר שיכולתו של אלוהים לסלוח גדולה יותר מחטאינו. הוא סולח על חטאים חמורים וגם על חטאים שהתבצעו פעמים רבות (ישעיהו א׳:18).
לדוגמה, דוד המלך זכה לסליחה לאחר שנאף ורצח (שמואל ב׳. י״ב:7–13). גם השליח פאולוס זכה לסליחה אף שחש שהוא החוטא הגדול ביותר בעולם (טימותיאוס א׳. א׳:15, 16). אפילו היהודים מהמאה הראשונה לספירה שאלוהים ראה בהם אחראים להריגתו של ישוע המשיח יכלו לזכות לסליחה בתנאי שישנו את דרכם (מעשי השליחים ג׳:15, 19).
”אם אתוודה בפני כומר או איש דת, חטאיי יימחלו”.
אין כיום אף אדם שיש לו הסמכות לסלוח לאדם אחר שחטא לאלוהים. אף שווידוי בפני אדם אחר יכול לעזור לחוטא להשתקם, רק אלוהים מסוגל לסלוח על חטאים (אפסים ד׳:32; יוחנן א׳. א׳:7, 9).
אם כן, למה התכוון ישוע כשאמר לשליחים: ”כל מי שתסלחו לו על חטאיו, הם ייסלחו לו; וכל מי שלא תסלחו לו על חטאיו, הם לא ייסלחו לו”? (יוחנן כ׳:23) הוא תיאר כאן את הסמכות הייחודית שהוא עתיד היה להעניק לשליחים כשיקבלו את רוח הקודש (יוחנן כ׳:22).
כשם שהובטח להם, קיבלו השליחים מתנה זו כאשר נשפכה רוח הקודש בשנת 33 לספירה (מעשי השליחים ב׳:1–4). השליח פטרוס השתמש בסמכות זו כאשר שפט את התלמידים חנניה ושפירה. בדרך נס נודע לפטרוס על מזימתם השקרית, וגזר הדין שחרץ עליהם הצביע על כך שחטאם לא ייסלח (מעשי השליחים ה׳:1–11).
מתנה פלאית זו של רוח הקודש, בדומה למתנות אחרות כמו כוח הריפוי ודיבור בלשונות, חלפה לאחר מות השליחים (קורינתים א׳. י״ג:8–10). מכאן שאף אדם כיום אינו יכול למחול על חטאיו של אדם אחר.