האם יש סתירות במקרא?
תשובת המקרא
לא, המקרא בכללותו הוא ספר הרמוני. גם אם נראה שפסוקים מסוימים סותרים זה את זה, בדרך כלל ניתן ליישב את הסתירות בעזרת העקרונות הבאים:
שים לב להקשר. בדבריו של כל סופר אפשר למצוא סתירה אם מוציאים אותם מהקשרם.
תן דעתך לנקודת מבטו של הכותב. עדי ראייה יכולים לתאר אירוע מסוים בדייקנות, אך לא כולם יתנסחו באותן מילים או יכללו את אותם פרטים.
הבא בחשבון עובדות ומנהגים היסטוריים.
בדוק אם יש להבין מילים מסוימות באופן סמלי או מילולי.
זכור שפעולה מסוימת יכולה להיות מיוחסת לאדם גם אם הוא אישית לא ביצע אותה. a
השתמש בתרגום מקרא מדויק.
אל תנסה ליישב בין מה שאומר המקרא לבין תפיסות או אמונות דתיות מוטעות.
הדוגמאות הבאות ממחישות כיצד העקרונות הללו מסייעים ביישוב כמה אי־התאמות שיש לכאורה במקרא.
עיקרון 1: הֶקשר
אם אלוהים שבת ביום השביעי, מדוע נאמר מאוחר יותר שהוא המשיך לעבוד? ההקשר בספר בראשית מראה שכאשר נאמר ”וישבות [אלוהים] ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה”, מתייחס הכתוב במישרין למלאכתו בבריאה הפיזית בכדור הארץ (בראשית ב׳:2–4). ישוע לא סתר זאת כשאמר שאלוהים ”עובד עד עתה”, מכיוון שהוא דיבר על פעלים אחרים שעושה אלוהים (יוחנן ה׳:17). פעליו של אלוהים כוללים בתוכם את הכוונת כותבי המקרא ברוחו, מתן הדרכה לבני אדם וסיפוק צורכיהם (תהלים כ׳:6; ק״ה:5; פטרוס ב׳. א׳:21).
עקרונות 2 ו־3: נקודת מבט והיסטוריה
היכן ריפא ישוע את העיוור? בספר לוקס נאמר שישוע ריפא איש עיוור ”בשעה שהתקרב ליריחו”, ואילו התיאור המקביל בספר מתי מזכיר שני עיוורים ומציין שהאירוע התרחש ’בצאת’ ישוע מיריחו (לוקס י״ח:35–43; מתי כ׳:29–34). שני תיאורים אלה, שנכתבו מנקודות מבט שונות, בעצם משלימים זה את זה. מתי פשוט מפרט ואומר שהיו למעשה שני אנשים, ואילו לוקס מתמקד בעיוור שאליו דיבר ישוע. לגבי המיקום, ארכיאולוגים מצאו שבתקופת ישוע הייתה יריחו עיר כפולה — עיר יהודית עתיקה ועיר רומית חדשה, המרוחקות כקילומטר וחצי זו מזו. כאשר חולל ישוע את הנס הוא ככל הנראה היה בין שתי הערים הללו.
עיקרון 4: מונחים סמליים ומילוליים
האם כדור הארץ יישמד? בקהלת א׳:4 אומר המקרא ש”הארץ לעולם עומדת”, ויש הרואים בכך סתירה להצהרה ש”היסודות יבערו ויתפרקו, והארץ והמעשים אשר עליה” (פטרוס ב׳. ג׳:10, תרגום החברה לכתבי הקודש). אומנם המילה ”ארץ” במקרא משמעה במובנה המילולי כוכב הלכת שלנו, אך היא נושאת גם מובן סמלי ככינוי לבני האדם החיים עלי אדמות (בראשית א׳:1; י״א:1). השמדת ”הארץ” המתוארת בפטרוס ב׳. ג׳:10 אינה מתייחסת להחרבת כדור הארץ באש, אלא ל”השמדתם של הרשעים” (פטרוס ב׳. ג׳:7).
עיקרון 5: ייחוס הפעולה
מי הציג בפני ישוע בכפר נחום את בקשתו של שר המאה? במתי ח׳:5, 6 נאמר ששר המאה עצמו ניגש אל ישוע, ואילו בלוקס ז׳:3 כתוב ששר המאה שלח כמה מזקני היהודים כדי להציג בפניו את בקשתו. כיצד ניישב את הסתירה? הבקשה הייתה מטעמו של שר המאה, אך הזקנים נשלחו על־ידיו כנציגים.
עיקרון 6: תרגום מקרא מדויק
האם כולנו חוטאים? המקרא מלמד שכולנו ירשנו את החטא מאדם הראשון (רומים ה׳:12). נראה כי מספר תרגומי מקרא סותרים עובדה זו באומרם שהאדם הטוב ”לא יחטא” (יוחנן א׳. ג׳:6, תרגום החברה לכתבי הקודש; תרגום דליטש). אולם בשפה המקורית הפועל היווני ”לחטוא” המופיע ביוחנן א׳. ג׳:6 הוא בזמן הווה, אשר בדרך כלל מורה בשפה זו על פעולה מתמשכת. יש הבדל בין החטא התורשתי, שממנו איננו יכולים להימנע, לבין הפרת חוקי אלוהים באופן מכוון ומתמשך. לפיכך מספר תרגומי מקרא מבהירים את הסתירה לכאורה ומשתמשים בניסוחים מדויקים יותר, כגון ”אינו מתהלך בחטא” או ”אינו הופך את החטא להרגל” (תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים; תרגום פיליפס לאנגלית).
עיקרון 7: המקרא לעומת תפיסות ואמונות מקובלות
האם ישוע שווה לאלוהים או נחות ממנו? ישוע אמר: ”אני והאב אחד אנחנו”, מה שנראה כסתירה להצהרתו: ”האב גדול ממני” (יוחנן י׳:30; י״ד:28). כדי להבין פסוקים אלה במדויק עלינו לבחון את מה שהמקרא באמת אומר על יהוה ועל ישוע, ולא לנסות להתאים את הפסוקים לתורת השילוש, שאינה מבוססת על המקרא. המקרא מראה שיהוה אינו רק אביו של ישוע, אלא גם אלוהיו, האל שאותו עובד ישוע (מתי ד׳:10; מרקוס ט״ו:34; יוחנן י״ז:3; כ׳:17; קורינתים ב׳. א׳:3). ישוע אינו שווה לאלוהים.
ההקשר של דברי ישוע ”אני והאב אחד אנחנו” מראה שהוא דיבר על אחדות המטרה ששררה בינו לבין אביו, יהוה אלוהים. מאוחר יותר אמר ישוע: ”האב מאוחד אתי ואני מאוחד עם האב” (יוחנן י׳:38). אחדות מטרה זו שררה גם בין ישוע לבין תלמידיו, שכן הוא התפלל לאלוהים לגביהם: ”נתתי להם את הכבוד שנתת לי, כדי שיהיו אחד כפי שאנחנו אחד. אני מאוחד אתם ואתה מאוחד אתי” (יוחנן י״ז:22, 23).
a לדוגמה, בערך ”טאג’ מאהל” נאמר באנציקלופדיה בריטניקה (אנג׳): ”הוא נבנה על־ידי הקיסר המוגולי שאה ג׳האן”. אך הוא עצמו לא בנה אותו, שכן המאמר מוסיף ואומר ש”למעלה מ־000,20 פועלים הועסקו” בבנייתו.