עבור לתוכן

האם יש סתירות במקרא?‏

האם יש סתירות במקרא?‏

תשובת המקרא

 לא,‏ המקרא בכללותו הוא ספר הרמוני.‏ גם אם נראה שפסוקים מסוימים סותרים זה את זה,‏ בדרך כלל ניתן ליישב את הסתירות בעזרת העקרונות הבאים:‏

  1.   שים לב להקשר.‏ בדבריו של כל סופר אפשר למצוא סתירה אם מוציאים אותם מהקשרם.‏

  2.   תן דעתך לנקודת מבטו של הכותב.‏ עדי ראייה יכולים לתאר אירוע מסוים בדייקנות,‏ אך לא כולם יתנסחו באותן מילים או יכללו את אותם פרטים.‏

  3.   הבא בחשבון עובדות ומנהגים היסטוריים.‏

  4.   בדוק אם יש להבין מילים מסוימות באופן סמלי או מילולי.‏

  5.   זכור שפעולה מסוימת יכולה להיות מיוחסת לאדם גם אם הוא אישית לא ביצע אותה.‏ a

  6.   השתמש בתרגום מקרא מדויק.‏

  7.   אל תנסה ליישב בין מה שאומר המקרא לבין תפיסות או אמונות דתיות מוטעות.‏

 הדוגמאות הבאות ממחישות כיצד העקרונות הללו מסייעים ביישוב כמה אי־התאמות שיש לכאורה במקרא.‏

עיקרון 1:‏ הֶקשר

  אם אלוהים שבת ביום השביעי,‏ מדוע נאמר מאוחר יותר שהוא המשיך לעבוד?‏ ההקשר בספר בראשית מראה שכאשר נאמר ”‏וישבות [‏אלוהים]‏ ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה”‏,‏ מתייחס הכתוב במישרין למלאכתו בבריאה הפיזית בכדור הארץ (‏בראשית ב׳:‏2–4‏)‏.‏ ישוע לא סתר זאת כשאמר שאלוהים ”‏עובד עד עתה”‏,‏ מכיוון שהוא דיבר על פעלים אחרים שעושה אלוהים (‏יוחנן ה׳:‏17‏)‏.‏ פעליו של אלוהים כוללים בתוכם את הכוונת כותבי המקרא ברוחו,‏ מתן הדרכה לבני אדם וסיפוק צורכיהם (‏תהלים כ׳:‏6;‏ ק״ה:‏5;‏ פטרוס ב׳.‏ א׳:‏21‏)‏.‏

עקרונות 2 ו־3:‏ נקודת מבט והיסטוריה

  היכן ריפא ישוע את העיוור?‏ בספר לוקס נאמר שישוע ריפא איש עיוור ”‏בשעה שהתקרב ליריחו”‏,‏ ואילו התיאור המקביל בספר מתי מזכיר שני עיוורים ומציין שהאירוע התרחש ’‏בצאת’‏ ישוע מיריחו (‏לוקס י״ח:‏35–43;‏ מתי כ׳:‏29–34‏)‏.‏ שני תיאורים אלה,‏ שנכתבו מנקודות מבט שונות,‏ בעצם משלימים זה את זה.‏ מתי פשוט מפרט ואומר שהיו למעשה שני אנשים,‏ ואילו לוקס מתמקד בעיוור שאליו דיבר ישוע.‏ לגבי המיקום,‏ ארכיאולוגים מצאו שבתקופת ישוע הייתה יריחו עיר כפולה — עיר יהודית עתיקה ועיר רומית חדשה,‏ המרוחקות כקילומטר וחצי זו מזו.‏ כאשר חולל ישוע את הנס הוא ככל הנראה היה בין שתי הערים הללו.‏

עיקרון 4:‏ מונחים סמליים ומילוליים

  האם כדור הארץ יישמד?‏ בקהלת א׳:‏4 אומר המקרא ש”‏הארץ לעולם עומדת”‏,‏ ויש הרואים בכך סתירה להצהרה ש”‏היסודות יבערו ויתפרקו,‏ והארץ והמעשים אשר עליה”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏10‏,‏ תרגום החברה לכתבי הקודש‏)‏.‏ אומנם המילה ”‏ארץ”‏ במקרא משמעה במובנה המילולי כוכב הלכת שלנו,‏ אך היא נושאת גם מובן סמלי ככינוי לבני האדם החיים עלי אדמות (‏בראשית א׳:‏1;‏ י״א:‏1‏)‏.‏ השמדת ”‏הארץ”‏ המתוארת בפטרוס ב׳.‏ ג׳:‏10 אינה מתייחסת להחרבת כדור הארץ באש,‏ אלא ל”‏השמדתם של הרשעים”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏7‏)‏.‏

עיקרון 5:‏ ייחוס הפעולה

  מי הציג בפני ישוע בכפר נחום את בקשתו של שר המאה?‏ במתי ח׳:‏5,‏ 6 נאמר ששר המאה עצמו ניגש אל ישוע,‏ ואילו בלוקס ז׳:‏3 כתוב ששר המאה שלח כמה מזקני היהודים כדי להציג בפניו את בקשתו.‏ כיצד ניישב את הסתירה?‏ הבקשה הייתה מטעמו של שר המאה,‏ אך הזקנים נשלחו על־ידיו כנציגים.‏

עיקרון 6:‏ תרגום מקרא מדויק

  האם כולנו חוטאים?‏ המקרא מלמד שכולנו ירשנו את החטא מאדם הראשון (‏רומים ה׳:‏12‏)‏.‏ נראה כי מספר תרגומי מקרא סותרים עובדה זו באומרם שהאדם הטוב ”‏לא יחטא”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ג׳:‏6‏,‏ תרגום החברה לכתבי הקודש;‏ תרגום דליטש‏)‏.‏ אולם בשפה המקורית הפועל היווני ”‏לחטוא”‏ המופיע ביוחנן א׳.‏ ג׳:‏6 הוא בזמן הווה,‏ אשר בדרך כלל מורה בשפה זו על פעולה מתמשכת.‏ יש הבדל בין החטא התורשתי,‏ שממנו איננו יכולים להימנע,‏ לבין הפרת חוקי אלוהים באופן מכוון ומתמשך.‏ לפיכך מספר תרגומי מקרא מבהירים את הסתירה לכאורה ומשתמשים בניסוחים מדויקים יותר,‏ כגון ”‏אינו מתהלך בחטא”‏ או ”‏אינו הופך את החטא להרגל”‏ (‏תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש היווניים;‏ תרגום פיליפס לאנגלית)‏.‏

עיקרון 7:‏ המקרא לעומת תפיסות ואמונות מקובלות

  האם ישוע שווה לאלוהים או נחות ממנו?‏ ישוע אמר:‏ ”‏אני והאב אחד אנחנו”‏,‏ מה שנראה כסתירה להצהרתו:‏ ”‏האב גדול ממני”‏ (‏יוחנן י׳:‏30;‏ י״ד:‏28‏)‏.‏ כדי להבין פסוקים אלה במדויק עלינו לבחון את מה שהמקרא באמת אומר על יהוה ועל ישוע,‏ ולא לנסות להתאים את הפסוקים לתורת השילוש‏,‏ שאינה מבוססת על המקרא.‏ המקרא מראה שיהוה אינו רק אביו של ישוע,‏ אלא גם אלוהיו,‏ האל שאותו עובד ישוע (‏מתי ד׳:‏10;‏ מרקוס ט״ו:‏34;‏ יוחנן י״ז:‏3;‏ כ׳:‏17;‏ קורינתים ב׳.‏ א׳:‏3‏)‏.‏ ישוע אינו שווה לאלוהים.‏

 ההקשר של דברי ישוע ”‏אני והאב אחד אנחנו”‏ מראה שהוא דיבר על אחדות המטרה ששררה בינו לבין אביו,‏ יהוה אלוהים.‏ מאוחר יותר אמר ישוע:‏ ”‏האב מאוחד אתי ואני מאוחד עם האב”‏ (‏יוחנן י׳:‏38‏)‏.‏ אחדות מטרה זו שררה גם בין ישוע לבין תלמידיו,‏ שכן הוא התפלל לאלוהים לגביהם:‏ ”‏נתתי להם את הכבוד שנתת לי,‏ כדי שיהיו אחד כפי שאנחנו אחד.‏ אני מאוחד אתם ואתה מאוחד אתי”‏ (‏יוחנן י״ז:‏22,‏ 23‏)‏.‏

a לדוגמה,‏ בערך ”‏טאג’‏ מאהל”‏ נאמר באנציקלופדיה בריטניקה (‏אנג׳)‏:‏ ”‏הוא נבנה על־ידי הקיסר המוגולי שאה ג׳האן”‏.‏ אך הוא עצמו לא בנה אותו,‏ שכן המאמר מוסיף ואומר ש”‏למעלה מ־000,‏20 פועלים הועסקו”‏ בבנייתו.‏