מיהו צורר המשיח?
תשובת המקרא
צורר המשיח אינו אדם מסוים או ישות אחת, מפני שהמקרא מציין שקיימים ”צוררי משיח רבים” (יוחנן א׳. ב׳:18). המונח ”צורר המשיח” מקורו במילה היוונית ”אנטיכריסטוס” שמשמעה ”נגד (או במקום) המשיח”. המונח מתייחס לכל מי שעושה את הדברים הבאים:
מתכחש לכך שישוע הוא המשיח או בנו של אלוהים (יוחנן א׳. ב׳:22).
מתנגד למשיח שנבחר על־ידי אלוהים (תהלים ב׳:1, 2; לוקס י״א:23).
מתחזה למשיח (מתי כ״ד:24).
רודף את תלמידי המשיח. בעיני ישוע מי שרודף את תלמידיו, למעשה רודף אותו (מעשי השליחים ט׳:5).
מתיימר להיות משיחי, אך עושה מעשי רשע ורמייה (מתי ז׳:22, 23; קורינתים ב׳. י״א:13).
המקרא מכנה את עושי המעשים הללו צוררי המשיח, אך הוא גם מתאר אותם באופן קיבוצי כ”צורר המשיח” (יוחנן ב׳. 7). צורר המשיח הופיע תחילה בימי השליחים, ומאז הוא לא חדל לפעול. התפתחות זו נחזתה מראש בנבואות המקרא (יוחנן א׳. ד׳:3).
כיצד לזהות את צוררי המשיח
הם מלמדים תפיסות מוטעות באשר לישוע (מתי כ״ד:9, 11). לדוגמה, מי שמלמדים את תורת השילוש או טוענים שישוע הוא האל הכול יכול למעשה סותרים את מה שאמר ישוע: ”האב גדול ממני” (יוחנן י״ד:28).
תורותיהם של צוררי המשיח מתנגשות עם הדברים שלימד ישוע באשר למלכות אלוהים. לדוגמה, חלק ממנהיגי הדת אומרים שישוע פועל דרך ממשלות האדם. אולם דבריהם נוגדים את מה שציין ישוע: ”מלכותי אינה חלק מן העולם הזה” (יוחנן י״ח:36).
הם אומרים שישוע הוא אדונם, אך הם אינם נשמעים למצוותיו, לרבות הצו לבשר את הבשורה הטובה על המלכות (מתי כ״ח:19, 20; לוקס ו׳:46; מעשי השליחים י׳:42).