מנקודת המבט המקראית
ניקיון וטוהר
האם לאלוהים חשוב שנשמור על ניקיון גופני?
”הבה נטהר את עצמנו מכל טומאת בשר ורוח” (קורינתים ב’. ז’:1).
מה אומר המקרא?
בוראנו אוהב אותנו וחפץ שניהנה מבריאות טובה ומחיים ארוכים ופוריים. ”מצוותיי ייצור [ישמור] לבך”, אומר אלוהים, ”כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך” (משלי ג’:1, 2). אהבתו של אלוהים באה לידי ביטוי במצוות שנתן לעם ישראל, שכללו הנחיות מפורשות באשר להיגיינה ותברואה (דברים כ”ג:13–15). כאשר קיימו בני ישראל את החוקים הסבירים הללו, הם נהנו מבריאות טובה יותר והיו מוגנים ממחלות שמהן סבלו עמים אחרים, כגון המצרים, שלא היה להם קובץ חוקים מתקדם כזה (דברים ז’:12, 15).
גם כיום מי ש’מטהרים את עצמם מכל טומאת בשר’, לרבות הרגלים מטמאים כגון עישון, צריכה מופרזת של אלכוהול ושימוש בסמים, מפחיתים את הסיכון שלהם ללקות במחלות גופניות ונפשיות או למות בטרם עת. יתר על כן, הואיל ואנו באים מדי יום במגע עם אחרים, קיום חוקי אלוהים באשר לניקיון מעיד על התחשבות בזולת (מרקוס י”ב:30, 31).
האם לאלוהים חשוב שנשמור על טוהר מוסרי ורוחני?
”המיתו את איברי גופכם... באשר לזנות, לטומאה, לתיאבון מיני, לתאווה רעה ולחמדנות, שאינה אלא עבודת אלילים. בגלל דברים אלה יבוא זעם אלוהים” (קולוסים ג’:5, 6).
מה אומר המקרא?
כפי שצוין קודם לכן, המקרא קורא לנו ’לטהר את עצמנו מכל טומאת בשר ורוח’. רבים בימיו של ישוע המשיח, לרבות מנהיגי הדת היהודים, הקפידו מאוד על ניקיון גופני, אך לא ייחסו חשיבות רבה לחוקיו של אלוהים באשר לטוהר מוסרי ורוחני (מרקוס ז’:1–5). ישוע הבהיר מהי ההשקפה הנכונה בנושא: ”האם אינכם יודעים שכל מה שנכנס אל האדם מבחוץ אינו יכול לטמאו? שהרי אינו נכנס ללבו אלא לקיבתו ואז יוצא אל הביוב”. הוא הוסיף: ”היוצא מן האדם הוא המטמא את האדם, כי מבפנים, מתוך לבו של האדם, יוצאים מחשבות רשע, מעשי זנות, גניבות, רציחות, ניאופים, חמדנות, מעשי רשע, מרמה, זימה, צרות עין... וסכלות. כל הדברים הרעים האלה... מטמאים את האדם” (מרקוס ז’:18–23).
לדברי ישוע, מי שמייחסים חשיבות מופרזת לניקיון גופני ובה בעת מתעלמים מעקרונות אלוהים באשר לטוהר מוסרי ורוחני דומים לכוסות נקיות מבחוץ ומלוכלכות מבפנים (מתי כ”ג:25, 26).
האם עקרונות המקרא סבירים?
”זאת היא האהבה לאלוהים, שנשמור את מצוותיו; ומצוותיו אינן מכבידות” (יוחנן א’. ה’:3).
מה אומר המקרא?
במיכה ו’:8 נאמר: ”מה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך”. אין ספק שזוהי דרישה סבירה ביותר. כמו כן, בוראנו חפץ שנישמע לחוקיו מתוך אהבה. אם נעשה כן, נחווה שמחה רבה (תהלים מ’:9). עם זאת, כשאנו שוגים, אנו יכולים למצוא נחמה בידיעה שאלוהים הוא אל רחום. ”כרחם אב על בנים ריחם יהוה על יראיו. כי הוא ידע יצרנו, זכור כי עפר אנחנו”, כלומר הוא זוכר שלכולנו יש חולשות ומגרעות (תהלים ק”ג:13, 14).
לסיכום, חוקיו של אלוהים באשר לניקיון גופני, מוסרי ורוחני הם ביטוי לטובו ואהבתו כלפינו. אם נישמע בחפץ לב לחוקים הללו, ננהג בחוכמה ונוכיח את אהבתנו כלפי אלוהים.
