בנך בן החמש משחק בחדר הסמוך. פתאום את שומעת שמשהו נשבר. את רצה לחדר ורואה את בנך עומד ליד אגרטל שבור. המבט האשם בפניו אינו משאיר מקום לספקות.‏

‏”אתה שברת את האגרטל?” את שואלת את בנך בכעס.‏

‏”לא, אימא, זה לא אני”, הוא משיב במהרה.‏

זו לא הפעם הראשונה שתפסת את ילדך בן החמש משקר. האם יש סיבה לדאגה?‏

כל שקר הוא פסול. במקרא נאמר שיהוה אלוהים שונא ”לשון שקר” (‏משלי ו’:16, 17‏). התורה הטילה עונשים חמורים על מי שרימה את רעהו (‏ויקרא י”ט:11, 12‏).‏

אך לא כל השקרים שווים בחומרתם. יש שקרים זדוניים שמטרתם לפגוע באדם אחר. אולם במקרים מסוימים אדם משקר מתוך לחץ כדי לחסוך מעצמו מבוכה או לחמוק מעונש (‏בראשית י”ח:12–15‏). כמובן, כל סוג של שקר הוא פסול. עם זאת, שקרים מסוימים חמורים יותר מאחרים. כשהילד משקר צריך להביא בחשבון את הגיל שלו ולנסות להבין מדוע הוא לא אמר את האמת.‏

יש לטפל בבעיה עוד כשהילד קטן. ‏”אחד הדברים החשובים שילדים צריכים ללמוד הוא לומר את האמת, במיוחד כשזה קשה”, כותב ד”ר דיוויד וולש. ”מערכות יחסים מושתתות על אמון, ושקרים פוגעים באמון”.‏ *

אך חשוב לא לקפוץ למסקנות. העובדה שהילד שיקר אינה מצביעה על כך שהוא עתיד להפוך לאדם חסר ערכים. במקרא כתוב: ”איוולת קשורה בלב נער” (‏משלי כ”ב:15‏). יש ילדים שה”איוולת” שלהם מתבטאת באמירת שקרים. יכול להיות שהם חושבים שזוהי דרך קלה להתחמק מעונש. לפיכך יש חשיבות רבה לתגובת ההורים.‏

נסו להבין מדוע ילדכם משקר. האם הוא מפחד לקבל עונש? האם הוא חושש לאכזב אתכם? אם ילדכם ממציא סיפורים כדי להרשים את חבריו, האם הוא עושה זאת כי הוא קטן מכדי להבדיל בין מציאות לדמיון? אם תבינו למה ילדכם משקר, יהיה לכם קל יותר לעזור לו (‏עיקרון מקראי: קורינתים א’. י”ג:11‏).‏

לפעמים כדאי להשתמש בהצהרות במקום בשאלות. במקרה שמתואר בתחילת המאמר, האימא כבר ידעה את התשובה כששאלה בכעס את בנה: ‏”אתה שברת את האגרטל?” הילד שיקר, אולי כי חשש שאמו תכעס עליו. אבל נניח שבמקום לשאול שאלה בנימה מאשימה, האימא הייתה אומרת: ”אוי, שברת את האגרטל!” כשמציינים עובדה במקום לשאול שאלה, לא מעמידים את הילד בפני הפיתוי לשקר ועוזרים לו ללמוד לנהוג ביושר בכל מצב (‏עיקרון מקראי: קולוסים ג’:9‏).‏

שבחו את ילדכם כשהוא אומר אמת. ילדים מטבעם חפצים לשמח את הוריהם, ואתם יכולים להשתמש בנטייה זו למטרה טובה. הבהירו לילדכם שכנות היא ערך חשוב במשפחתכם ושאתם מצפים ממנו לדבר אמת (‏עיקרון מקראי: עברים י”ג:18‏).‏

הסבירו לו ששקרים פוגעים באמון ושנדרש זמן רב לבנות אמון מחדש. אם תשבחו את ילדכם כאשר הוא אומר את האמת, אתם תעודדו אותו להמשיך לנהוג ביושר. למשל, תוכלו לומר: ”אנחנו כל כך שמחים שאתה אומר את האמת”.‏

הציבו דוגמה טובה. מובן שלא ניתן לצפות מהילד לדבר אמת אם הוא שומע אתכם אומרים ”תגיד לו שאני לא בבית”, כשאתם לא רוצים לדבר עם מישהו בטלפון, או מודיעים למעסיק ”אני לא אבוא היום לעבודה כי אני חולה”, כשבעצם רציתם לקחת לעצמכם יום חופשי (‏עיקרון מקראי: יעקב ג’:17‏).‏

היעזרו במקרא. במקרא יש עקרונות וסיפורים אמיתיים המדגישים עד כמה חשוב לנהוג ביושר. הספר למד מהמורה הגדול‏, שיצא לאור מטעם עדי־יהוה, יכול לעזור לכם להטמיע בילדכם את עקרונות המקרא. פרק 22 עוסק בנושא ”‏מדוע אסור לשקר‏”. (תוכל לקרוא קטע מתוכו בתיבה ”‏ ספר שיעזור לכם בחינוך הילדים‏”.)