מתי 10:1-42
י הוּא קָרָא אֵלָיו אֶת שְׁנֵים עָשָׂר תַּלְמִידָיו וְנָתַן לָהֶם סַמְכוּת עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת+ כְּדֵי לְגָרֵשׁ אוֹתָן. כְּמוֹ כֵן, נָתַן לָהֶם כּוֹחַ לְרַפֵּא מַחֲלוֹת וּמַדְוִים לְמִינֵיהֶם.
2 וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים:+ תְּחִלָּה שִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא פֶּטְרוֹס+ וְאַנְדְּרֵי+ אָחִיו; יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן+ אָחִיו;
3 פִילִיפּוֹס וּבַר־תַּלְמַי;+ תּוֹמָא+ וּמַתַּי+ הַמּוֹכֵס; יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי; וְתַדַּי;
4 שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי;* וִיהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת, זֶה שֶׁלְּבַסּוֹף מָסַר אוֹתוֹ.+
5 אֶת שְׁנֵים עָשָׂר אֵלֶּה שָׁלַח יֵשׁוּעַ וְצִוָּה עֲלֵיהֶם:+ ”אַל תֵּלְכוּ אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִים וְאַל תִּכָּנְסוּ לְעִיר שׁוֹמְרוֹנִית,+
6 אֶלָּא הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת אֶל הַכְּבָשִׂים הָאוֹבְדִים — אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל.+
7 וּבְלֶכְתְּכֶם הַכְרִיזוּ: ’קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם’.+
8 רַפְּאוּ חוֹלִים,+ הָקִימוּ מֵתִים, טַהֲרוּ מְצֹרָעִים, גָּרְשׁוּ שֵׁדִים. חִנָּם קִבַּלְתֶּם, חִנָּם תִּתְּנוּ.
9 אַל תִּרְכְּשׁוּ זָהָב אוֹ כֶּסֶף אוֹ נְחֹשֶׁת כְּדֵי לְקַחְתָּם בַּחֲגוֹרוֹתֵיכֶם,+
10 וְגַם לֹא תַּרְמִיל לַדֶּרֶךְ, אוֹ שְׁתֵּי כֻּתּוֹנוֹת,* אוֹ סַנְדָּלִים אוֹ מַקֵּל,+ כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לִמְזוֹנוֹ.+
11 ”בְּכָל עִיר אוֹ כְּפָר שֶׁתִּכָּנְסוּ אֲלֵיהֶם, חַפְּשׂוּ מִי רָאוּי בְּתוֹכָם, וְהִשָּׁאֲרוּ שָׁם עַד צֵאתְכֶם.+
12 כְּשֶׁאַתֶּם נִכְנָסִים לְבַיִת, בָּרְכוּ אֶת בְּנֵי הַבַּיִת בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם.
13 אִם רָאוּי הַבַּיִת, יִשְׁרֶה עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאַתֶּם מְאַחֲלִים לוֹ;+ אֲבָל אִם אֵינֶנּוּ רָאוּי, יָשׁוּב אֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם שֶׁאִחַלְתֶּם לוֹ.
14 בְּכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם וְלֹא יַקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם מִן הַבַּיִת הַהוּא אוֹ מִן הָעִיר הַהִיא נַעֲרוּ אֶת הָאָבָק מֵעַל רַגְלֵיכֶם.+
15 אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְאֶרֶץ סְדוֹם וַעֲמֹרָה+ מֵאֲשֶׁר לְאוֹתָהּ עִיר.
16 ”הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים; לָכֵן הֱיוּ זְהִירִים כִּנְחָשִׁים וּטְהוֹרִים כְּיוֹנִים.+
17 הִזָּהֲרוּ מִבְּנֵי אָדָם, כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְבָתֵּי דִּין+ וְיַלְקוּ אֶתְכֶם+ בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם.+
18 לִפְנֵי מוֹשְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ בִּגְלָלִי,+ לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִים.+
19 אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִמְסְרוּ אֶתְכֶם, אַל תִּדְאֲגוּ שֶׁמָּא לֹא תֵּדְעוּ אֵיךְ לְדַבֵּר וּמָה לוֹמַר, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יִנָּתְנוּ לָכֶם הַמִּלִּים שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיכֶם לוֹמַר;+
20 שֶׁכֵּן לֹא רַק אַתֶּם תְּדַבְּרוּ, אֶלָּא רוּחַ אֲבִיכֶם תְּדַבֵּר בְּאֶמְצָעוּתְכֶם.+
21 זֹאת וְעוֹד, אָח יִמְסֹר אֶת אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב יִמְסֹר אֶת בְּנוֹ; יְלָדִים יָקוּמוּ נֶגֶד הוֹרֵיהֶם וְיָבִיאוּ לְמוֹתָם.+
22 וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל בִּגְלַל שְׁמִי,+ אֲבָל הַמַּחְזִיק מַעֲמָד* עַד הַקֵּץ יִוָּשַׁע.+
23 כַּאֲשֶׁר יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר אַחַת, נוּסוּ לְעִיר אַחֶרֶת;+ אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא תַּסְפִּיקוּ לַעֲבֹר בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן הָאָדָם.
24 ”תַּלְמִיד אֵינוֹ גָּדוֹל מִמּוֹרֵהוּ, וְעֶבֶד אֵינוֹ גָּדוֹל מֵאֲדוֹנוֹ.+
25 דַּי לוֹ לַתַּלְמִיד שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹרֵהוּ, וְלָעֶבֶד שֶׁיִּהְיֶה כַּאֲדוֹנוֹ.+ אִם לַאֲדוֹן הַבַּיִת קָרְאוּ בַּעַל זְבוּב,*+ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יִקְרְאוּ כָּךְ לִבְנֵי בֵּיתוֹ.
26 לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ מֵהֶם, כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יֵחָשֵׂף, וְאֵין סוֹד שֶׁלֹּא יִוָּדַע.+
27 אֶת מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם בַּחֹשֶׁךְ אִמְרוּ בָּאוֹר, וְאֶת מָה שֶׁנִּלְחָשׁ בְּאָזְנֵיכֶם הַכְרִיזוּ מֵעַל גַּגּוֹת הַבָּתִּים.+
28 כְּמוֹ כֵן, אַל תִּפְחֲדוּ מִמִּי שֶׁיְּכוֹלִים לַהֲרֹג אֶת הַגּוּף אַךְ אֵינָם יְכוֹלִים לַהֲרֹג אֶת הַנֶּפֶשׁ;*+ יִרְאוּ מִזֶּה אֲשֶׁר יָכוֹל לִגְרֹם הֵן לְאָבְדַן הַנֶּפֶשׁ וְהֵן לְאָבְדַן הַגּוּף בְּגֵיהִנּוֹם.*+
29 הַאִם לֹא נִמְכָּרִים שְׁנֵי דְּרוֹרִים בְּמַטְבֵּעַ קָטָן אֶחָד?* אַךְ אַף לֹא אֶחָד מֵהֶם יִפֹּל אַרְצָה לְלֹא יְדִיעַת אֲבִיכֶם.+
30 וְאַתֶּם, אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ כֻּלָּן.
31 לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ; יְקָרִים אַתֶּם מִצִּפּוֹרֵי דְּרוֹר רַבּוֹת.+
32 ”אִם כֵּן, כָּל הַמַּכִּיר בִּי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם,+ גַּם אֲנִי אַכִּיר בּוֹ לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.+
33 אֲבָל כָּל הַמִּתְכַּחֵשׁ לִי לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם, גַּם אֲנִי אֶתְכַּחֵשׁ לוֹ לִפְנֵי אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם.+
34 אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם עַל הָאָרֶץ; לֹא בָּאתִי לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם, כִּי אִם לְהָטִיל חֶרֶב.+
35 הֲרֵי בָּאתִי לִגְרֹם פִּלּוּג — אִישׁ יִהְיֶה נֶגֶד אָבִיו, בַּת נֶגֶד אִמָּהּ וְכַלָּה נֶגֶד חֲמוֹתָהּ.+
36 אוֹיְבֵי הָאִישׁ יִהְיוּ בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ.
37 מִי שֶׁאוֹהֵב* אֶת אָבִיו אוֹ אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי אֵינוֹ רָאוּי לִי; וּמִי שֶׁאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ אוֹ אֶת בִּתּוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי אֵינוֹ רָאוּי לִי.+
38 וּמִי שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת עַמּוּד הַהוֹקָעָה* שֶׁלּוֹ וְלָלֶכֶת אַחֲרַי אֵינוֹ רָאוּי לִי.+
39 הַמּוֹצֵא אֶת נַפְשׁוֹ* יְאַבֵּד אוֹתָהּ, וְהַמְּאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ* לְמַעֲנִי יִמְצָא אוֹתָהּ.+
40 ”הַמְּקַבֵּל אֶתְכֶם מְקַבֵּל גַּם אוֹתִי, וְהַמְּקַבֵּל אוֹתִי מְקַבֵּל גַּם אֶת שׁוֹלְחִי.+
41 הַמְּקַבֵּל נָבִיא עַל שׁוּם הֱיוֹתוֹ נָבִיא, שְׂכַר נָבִיא יְקַבֵּל,+ וְהַמְּקַבֵּל צַדִּיק עַל שׁוּם הֱיוֹתוֹ צַדִּיק, שְׂכַר צַדִּיק יְקַבֵּל.
42 וְכָל הַנּוֹתֵן לְאֶחָד מִן הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה וְלוּ רַק כּוֹס מַיִם קָרִים עַל שׁוּם הֱיוֹתוֹ תַּלְמִיד, אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יֹאבַד לוֹ שְׂכָרוֹ”.+
הערות שוליים
^ ”קנאי”, כלומר נלהב.
^ או ”כותונת נוספת”.
^ או ”זה אשר החזיק מעמד”.
^ כינוי שיוחס לשטן, שר השדים.
^ או ”החיים”, כלומר התקווה לחיים עתידיים.
^ או ”חייו”.
^ או ”חייו”.
